כשרוב אנשים שומעים את השם ניקולו מקיאבלי, הם חושבים על תחמנות, תככנות או ציניות ("המטרה מקדשת את האמצעים"). אך כשמקלפים את הסטיגמות ומעמיקים בכתביו, ובעיקר בספרו המפורסם "הנסיך" (1513), מגלים את אחד הוגי הדעות הפרגמטיים והמבריקים בהיסטוריה.

אחד הרעיונות המרכזיים של מקיאבלי, שאותם ניסח בספרו, הוא ההפרדה החדה בין מוסר מופשט לבין אפקטיביות מעשית. מקיאבלי טען כי מנהיג או מקבל החלטות שמחפש רק להיות "טוב" וצודק בעולם שאינו כזה, סופו להיכשל. בפרק ט"ו של "הנסיך" הוא כותב ישירות:

"אדם שרוצה להתנהג כטוב בכל עניין, סופו שיחרב בין רבים כל כך שאינם טובים. לפיכך... חייב אדם ללמוד איך לא להיות טוב, ולהשתמש בזה או לא להשתמש בזה לפי הצורך."

במבט ראשון, זה נשמע קשוח. אך כשמעבירים את התובנה הזו מעולם הפוליטיקה של הרנסנס אל עולם הגישור ופתרון הסכסוכים המודרני, מגלים עיקרון זהב שמשנה לחלוטין את הדרך שבה מנהלים מו"מ ומיושבות מחלוקות.

נטרול ה"צדקנות": מנציחות הצדק לחיפוש האפקטיביות

ברוב הסכסוכים, בין אם מדובר בסכסוך עסקי, מחלוקת משפחתית או סכסוך שותפים, כל צד מגיע כשהוא משוכנע לחלוטין ב"צדקתו המוסרית". הצדדים משקיעים אנרגיה אדירה בלהוכיח מי "הטוב" ומי "הרע", מי צודק ומי טועה.

מקיאבלי מציע לנו להחליף את השאלה "מי צודק?" בשאלה "מה עובד?"

הליך הגישור אינו בית משפט ואינו מוסד לשפיטה מוסרית. הגישור שואב מהתפיסה המקיאבליסטית הפרגמטית: מטרתנו היא לא לחנך את הצד השני או לשנות את אופיו, אלא להגיע לתוצאה יציבה, אפקטיבית וישימה במציאות.

הסתכלות על הדברים כפי שהם: בוחן מציאות

מקיאבלי הדגיש תמיד את החשיבות של בחינת "האמת העובדתית של הדברים ולא הדימוי הדמיוני שלהם".

בגישור, עיקרון זה מתבטא בכלי המרכזי שנקרא בוחן מציאות. כאשר צד בסכסוך נאחז בעמדה נוקשה מתוך אגו או תחושת עלבון, המגשר מסייע לו לראות את המציאות כפי שהיא:

כמה זמן ומשאבים יעלה לך להמשיך להילחם? מה הסיכון האמיתי שלך בבית המשפט? האם התעקשות על "צדק" תשרת את האינטרסים הכלכליים והאישיים שלך בטווח הארוך?

ההבנה של המציאות כפי שהיא, ולא כפי שהיינו רוצים שתהיה, היא הצעד הראשון לכיוון פתרון.

הפרדת האדם מהאינטרס

מקיאבלי לימד אותנו לשפוט שחקנים לפי המניעים והאינטרסים שלהם, ולא לפי מעטפת מוסרית. בגישור, אחד מעקרונות הברזל הוא "להפריד את האדם מהבעיה".

גם אם הצד השני נתפס בעיניך ככוחני, לא הוגן או "רע", ניתוח קר ומחושב של האינטרסים שלו (מה באמת מניע אותו? ממה הוא חושש? מה הוא חייב להשיג?) מאפשר לבנות פתרון שיענה על הצרכים של שני הצדדים. במקום להגיב לרגש או להעליב, מתמקדים במנגנון שמניע את ההסכם.

סיכום: הפרגמטיזם ככלי לחיים שקטים

סכסוך משפטי ממושך שחי את העבר ואת "הצדק ההיסטורי" לרוב משאיר את שני הצדדים מופסדים ומותשים.

תורתו של מקיאבלי, כשהיא מתורגמת לעולם הגישור, מזכירה לנו שהמטרה האמיתית של פתרון סכסוך היא אפקטיביות: להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך, לחסוך משאבים יקרים ולהתקדם קדימה. הגישור מאפשר לכם להפסיק להילחם על העבר, ולהתחיל לבנות פתרון עובד לעתיד.