בשנות ה-20 של המאה הקודמת, חברת Beech-Nut האמריקאית, יצרנית הבשר המעושן והבייקון, נקלעה לבעיה קשה במכירות הבייקון שלה. החברה פנתה לאדוארד ברנייז (Edward Bernays), מי שנחשב כיום לאבי יחסי הציבור המודרניים. עד אז, ארוחת הבוקר האמריקאית הממוצעת הייתה רזה לחלוטין וכללה קפה ומאפה קל.

ברנייז לא עשה קמפיין שיווקי קלאסי. במקום לצעוק שהמוצר שלו טעים, הוא ביצע מהלך של הנדסת תודעה: הוא החתים 5,000 רופאים על קביעה שארוחת בוקר כבדה ודשנה בריאה יותר לגוף, והפיץ את זה כמחקר, סוג של סקר רפואי. כדוגמה לאותה ארוחה מומלצת, צוין השילוב של ביצים ובייקון. הציבור שינה את הרגלי הצריכה שלו מקצה לקצה. התיאוריה מוכיחה שמי שמנהל את הפלטפורמה לא מכתיב לאנשים מה לחשוב, אלא על מה לחשוב. באקדמיה קוראים לזה Agenda Setting, קביעת סדר היום.

מה לבייקון אמריקאי ולסטארט-אפ שלכם?

בעולם ההייטק, כשאקוויטי, אגו וכסף גדול נפגשים, פיצוצים בין השותפים, המייסדים או משברים מול הבורד הם עניין של זמן. כשהמשבר מגיע, כולם נכנסים לחדר עם אג'נדה אמוציונלית מהבית. ה-CTO בטוח שהכל אפשר לפתור באמצעות טכנולוגיה, אם רק יתנו לו את המשאבים, ה-CEO לחוץ על קצב שריפת המזומנים וכמה זמן נשאר לחברה עד הסבב הבא, והמשקיעים מודאגים מה-Cap Table ומחוסר העמידה באבני הדרך. הדיון הופך מהר מאוד לפנקסנות עבר מתישה: "אתה הבטחת שהגרסה תעלה לפרודקשן במרץ", "אתה שרפת את המזומנים". אם נותנים לאנרגיה הזו לנהל את האירוע, החברה הולכת ישירות לפירוק, הקניין הרוחני יאבד וכולם מפסידים.

כאן בדיוק נכנס הגישור, אבל לא הגישור המשפטי המיושן והאיטי, אלא גישור שמתפקד כפרודקט מנג'מנט של קונפליקטים. המגשר משתמש בטכניקת קביעת סדר היום כדי לבצע Refactoring מוחלט לדינמיקה בחדר.

Playbook של קביעת סדר יום בגישור בעולמות הטכנולוגיה

Re-framing: הופכים מאבק אישי לבעיה טכנולוגית-עסקית

המגשר מקשיב להאשמות האישיות ומקלף את הרעש. במקום לנהל דיון על "למה ה-CTO לא מתפקד", מייצרים רודמאפ ריאלי לחצי השנה הקרובה. הוא מעלה על הלוח הגדרה אובייקטיבית: "איך מייצרים רודמאפ ריאלי לחצי השנה הקרובה ומחזירים את אמון המשקיעים?" ברגע שהנושא מוגדר מחדש, הוא מפסיק להיות כלי נשק של צד אחד והופך לבעיה משותפת ששני הצדדים צריכים לפתור יחד כדי לשרוד.

ניהול ה-Backlog הגישורי: מייצרים Quick Wins

בדיוק כמו בספרינט, לא מתחילים מהפיצ'ר הכי מורכב שתוקע את המערכת. המגשר ממפה את כל סלעי המחלוקת (ה-Backlog של הסכסוך), ומתחיל דווקא בנושאים שבהם קל יחסית להגיע להסכמה. פתרון של נושא קטן מייצר מומנטום חיובי, מוריד את מפלס החשדנות ומראה לצדדים שהם מסוגלים להגיע להבנות.

מיקוד ב-Future Features במקום בבאגים של גרסאות קודמות

קונפליקטים נוטים לשקוע בהיסטוריה ובניסיונות להוכיח מי צדק. אג'נדה מוגדרת היטב בחדר הגישור מחזירה את ההגה להווה ולעתיד. המגשר לא מאפשר לצדדים לשקוע ב"באגים של העבר", אלא מכוון אותם לשאלה: "המצב הנוכחי הוא ה-Baseline שלנו. מכאן, איך עושים פיבוט נכון ומצילים את החברה?"

שורה תחתונה

קביעת סדר יום בגישור היא לא סתם רשימה טכנית; היא הארכיטקטורה שמצילה סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה רגע לפני שהן שורפות את עצמן מבפנים. מנהיגות טכנולוגית ועסקית נמדדת גם ביכולת לדעת מתי להכניס לחדר פונקציה ניטרלית שתעשה סדר בכאוס.